כתיבה ופיתוח של תכניות לימודים:​

מודל ה.ש.פ.ע.ה

שיטת ההוראה של ״חשיבה נכונה״

גישה חווייתית - רפלקטיבית לפיתוח שיקול דעת עצמאי ולהתנהלות מודעת.

 

 

מהו מודל ה.ש.פ.ע.ה?

מודל ה.ש.פ.ע.ה הוא שיטת הוראה שבה התלמיד אינו מקבל מן המורה מסקנה מוכנה, אלא עובר תהליך מובנה המאפשר לו להגיע לתובנה ולהכרעה בעצמו. השיעור מתחיל במפגש חי עם מצב – התנסות, דילמה, סיפור, משחק, סימולציה או מצב מחיי היומיום. מתוך המפגש מתעוררות שאלות, באמצעותן התלמיד בוחן את הפרשנות שנתן למצב, מעבד את הדברים בשיח ובמפגש עם נקודות מבט נוספות, ולבסוף מגבש עמדה או בחירה מודעת משלו.

לא ללמד את הילד מה לבחור — ללמד אותו כיצד לבחור

 

ה — התנסות/חוויה, משהו קורה לי

הלמידה מתחילה ככל האפשר בחוויה ולא בהסבר. התלמיד אינו רק שומע על קבלת החלטות, השפעה, תקציב, משא ומתן או לחץ חברתי; הוא נכנס לסיטואציה, פועל בתוכה וחווה את המורכבות שלה. כך נוצר לחשיבה חומר אמתי לעבוד אתו.

◆ החוויה מספקת לחשיבה חומר אמיתי לעבוד איתו.

ש — שאלה | לעצור את המובן מאליו

אחרי ההתנסות המורה אינו ממהר לספק פירוש או מסקנה. הוא שואל: מה קרה? למה בחרת כך? מה השפיע עליך? האם הייתה אפשרות אחרת? השאלה אינה רק בדיקת ידע; היא יוצרת מרווח בין מה שקרה לבין התגובה אליו.

◆ השאלה אינה רק כלי לבדיקת ידע — היא כלי ליצירת חשיבה.

פ — פרשנות | אולי יש דרך נוספת לראות את זה

התלמיד לומד להבחין בין מה שקרה לבין המשמעות שנתן למה שקרה. הוא בוחן אם מה שחשב הוא עובדה או פרשנות, שומע כיצד אחרים רואים את אותו מצב, ומאפשר למידע חדש ולנקודות מבט נוספות לערער, לדייק או להרחיב את תפיסתו.

◆ הפרשנות הראשונה שלי היא אפשרות — לא בהכרח האפשרות היחידה.

ע — עיבוד | לחשוב גם באמצעות האחר

ההתנסות, השאלות והפרשנויות מתחברות לתובנה באמצעות שיח, הקשבה ורפלקציה. התלמיד משווה, מסביר את עצמו, מזהה מניעים והשפעות ובוחן השלכות. המעגל אינו רק סידור ישיבה; הוא מרחב שבו החשיבה האישית פוגשת חשיבה של אחרים.

◆ אני לא רק חושב ליד אחרים — אני לומד לחשוב גם באמצעות המפגש עם החשיבה של אחרים.

ה — הכרעה | הבחירה חוזרת אל התלמיד

בסיום התהליך התלמיד מגבש עמדה, החלטה או דרך פעולה משלו. ההכרעה אינה חייבת להיות זו שהמורה היה בוחר; העיקר הוא שהיא מגיעה לאחר תהליך של בחינה ולא כתגובה אוטומטית. כך מתאמנת היכולת לבחור מתוך מודעות ואחריות.

◆ המטרה אינה להבטיח תמיד את הבחירה הנכונה — אלא ללמד כיצד לגשת לבחירה.

 

מה ייחודי בדרך ההוראה?

הייחוד אינו טמון בכל אחד מן המרכיבים בפני עצמו. התנסות, שאלות, שיח ורפלקציה קיימים בעולם החינוך. ייחודו של מודל ה.ש.פ.ע.ה הוא בחיבורם למהלך חוזר שמטרתו לאמן מנגנון של שיקול דעת. התכנים משתנים – צרכנות, פרסום, כסף, השפעה, תפיסות, לחץ חברתי, יחסים וערכים – אך פעולת החשיבה שהתלמיד מתרגל נשארת דומה: .לחוות, לשאול, לפרש, לעבד ולהכריע

.התוכן הוא זירת האימון: שיקול הדעת הוא היכולת הנבנית

 

העצירה — עקרון העל של המודל

העצירה אינה אחת מחמש האותיות, אך היא התנאי שמאפשר למודל להתרחש. במקום רצף קצר של גירוי ותגובה, נוצר מרחב שבו התלמיד יכול לשאול, לפרש ולעבד לפני שהוא מכריע. זהו המעבר מתגובה אוטומטית לבחירה מודעת.

בין גירוי לתגובה אנחנו יוצרים מרחב. במרחב הזה מתרחשת החשיבה.

​

תפקיד המורה

במודל ה.ש.פ.ע.ה המורה אינו רק מעביר ידע. הוא מעצב מצבי חשיבה ומנחה את תהליך החשיבה: יוצר התנסות בלי למהר להסביר אותה, שואל בלי למהר לענות, מאפשר פרשנויות שונות בלי לוותר על בירור, מחזיק שיח שבו מותר להתלבט, ומסייע לתלמיד לעבד את הדברים בלי לקחת ממנו את ההכרעה.

המורה אינו מקור התשובה — הוא מתכנן את התנאים שבהם התלמיד יכול לחשוב.

 

ומהי ״השפעה״?

השם נושא בתוכו גם את רוח התוכנית: התלמיד חי בעולם של השפעות, לומד לזהות אותן ולבחור בתוכן, הוא לומד שגם לבחירותיו יש השפעה על אחרים ועל סביבתו. במובן החינוכי העמוק יותר, ההשפעה המבוקשת אינה תשובה שהתלמיד זכר מן השיעור, אלא דרך חשיבה שממשיכה לפעול כאשר המורה והשיעור כבר אינם נוכחים.

לא ללמד את הילד מה לבחור — ללמד אותו כיצד לבחור

התוכן הוא זירת האימון: שיקול הדעת הוא היכולת הנבנית בין גירוי לתגובה אנחנו יוצרים מרחב.

במרחב הזה מתרחשת החשיבה.