התפתחות בקיום האנושי

אם היינו מסתכלים ממבט על, על כל הקיום הגשמי והיינו מגלים שיש צורך בהאצה של תהליכים על פני כדור הארץ אז אחד מהפתרונות היה מלחמה, פתרון זמני אך כזה שמייצר מקסימום תוצאה במינימום זמן. בזמנים ממושכים בהם מתרחשת חוויה אינטנסיבית של פחד, חרדה, עם דגש על יצר הישרדותי שמתעורר, נוצר באדם חיכוך משמעותי בין תחושת ההישרדות אותה חווה לבין הצורך של האדם לחזור לתחושת שיווי משקל וסדר. 

אותו חיכוך משמש זרז לתהליכים אישיים וקולקטיבים כאחד כלומר, חיכוך מוגבר בטווח זמן קצר מוביל להאצה של תהליכים.

תארו מצב של חיי שגרה אינסופית, חיים ללא הפרעה או הפתעות. חיים מסוג זה הם למעשה חיי אדם שברובם היצר ההישרדותי בהם רדום, אני מחריגה לצורך ההסבר מחלות פתאומיות וסופניות או כל מקרה אשר חל על האדם הבודד ולא על הכלל כשיעור קולקטיבי. מצב מסוג זה מאפשר לאנושות לשהות, ושהייה בשפת הרוח היא כמעט כמו לומר שינה. שינה אין בה היכולת להטיב עם התפתחות והשינה למעשה מרדימה יצרים, תאוות והתנהגויות שאם לא יכנסו לפעולה לא יוכלו ללמוד את המקומות בהם נדרשים לתיקון.

מה יקרה אם ננסה להתבונן על המלחמה מזווית אחרת וחדשה?

איך אפשר לנסות ולראות דרך מבט על, מטרות קיומיות להן דרך ברורה עם תוצאה ברורה?

האם נוכל לחבור לרעיון גדול יותר מהחיים, שיש ביכולתו לתת לבני האדם נחת ולו לרגע בניסיונו לפצח את המתרחש בחיי היומיום המורכבים בארץ ישראל או בכלל?

האם יש דרך להבין את הזרימה של אנרגיית החיים ואיפה אנחנו ממוקמים בה בכדי לשפר מיקום?

במלחמה עם אירן וכפי שקרה בקורונה ומאז, ישנו קטליזטור אמנם כל פעם אחד שונה אבל האפקט שלו זהה – הוא מוביל לתזוזה ולהתקדמות קולקטיבית מאסיבית. תזוזה שלאחר שנים רבות ניתן יהיה להסיק את הזווית והכיוון אליו פנתה האנושות בעקבות אותם מאורעות גדולים שהתרחשו ונוצרו מתוך אותו חיכוך גדול בין המצוי כלעומת הרצוי.

ישנו פרק זמן שבד״כ מתמתח על פני מספר שנים, תקופה שתתאפיין בזרזים שונים שמטרתם אחת - לקדם את האנושות, לשנות ולעזור לדברים להתקדם קדימה בקצב מהיר מהרגיל.

בשנים האחרונות בישראל ובעולם, ישנם תזוזות רבות החל ממגפת הקורונה ועד לימנו בהם אנו לוקחים חלק במלחמות רבות, אלה לא מעט שנים גדושות מתח, תחושת דוחק, מצוקה ומוות בכמויות ענק, שנים שמייצרות לאדם חיכוך תמידי בין שני מצבים - הישרדות מול הצורך הבלתי מתפשר של האדם לשוב לתחושה של איזון, שגרה מוכרת ונחת.  

החיכוך הזה יוליד את הפרק הבא בסיפורה של האנושות, ואם נעשה זום אאוט אולי נבין שהמלחמה או המגפה הם בכלל לא המטרה אלא המראה (mirror) - איך אנחנו נראים ומה נרצה לראות בעתיד במקום המראות הבלתי נסבלים שבהווה.