כוח מניע בנפש האדם

נפש האדם בהיבט ההתנהגותי מושפעת משני גורמים עיקריים:

גורמים מולדים וגורמים נרכשים.

נבדיל בין הגורמים ונראה איך הפעולות של האדם, וכן התנהגותו משתנים בקשר הסימביוטי שבין המתרחש בפנימיותו לבין פעולותיו החיצוניות והיומיומיות. 

  

​ראשית נדמה את המונח דחף, למיני פרופלור שטמון ומוחבא היטב בתוך האדם.

דחף הינו מולד ויש לו כוח גדול להניע אדם קדימה לעשייה ולפעולות חיוביות של הצלחה או להבדיל דחפיו יניעו אותו לעשייה שלילית שתוביל לקושי ולתחושת כישלון וכו'

דחפים נוספים שמוכרים לנו מהיומיום נקראים גם: דחף מיני, דחף לשליטה, דחף לצדקנות, דחף לחיפוש פנימי, דחף למוסר גבוה או דווקא לנמוך ועוד ועוד. 

דחף הוא למעשה הכוח הראשוני שמזיז את כנפי הפרופלור, אחריו מגיעות המסננות דרכן מעבד כל אדם את אירועי חייו כלומר איך אותו האדם מתמודד עם הדחפים שלו למשל: ישנם אנשים שנאבקים בדחף שלילי והופכים אותו לחיובי בכל מחיר מבחינתם ממש בדם, יזע ודמעות. להבדיל יש אנשים אשר ייכנעו לדחפים ובינם לבינם ישננו מנטרה כדוגמת: "זה אני, אני לא אשתנה" או "כזאת אני, זה מה יש," וכך ימשיכו להזין את הלופ הקבוע בחייהם.

הדחפים איתם אנו נולדים הם חלק מהטבע שלנו וכדאי לנו לזהות את אותם הדחפים, ולזהות מה מניע את הטבע שלנו כאנשים בוגרים, ובעיקר ככאלה המבקשים לשפר או לשנות בעצם את הגורמים המשפיעים עלינו לשלילה. 

​

גורמים נרכשים

הרגלים ודפוסים, שניהם גורמים נרכשים ואינם מולדים.

מיום הגעתו של אדם לעולם הוא בעצם לומד דרך סביבת מחייתו הקרובה ובעתיד גם הרחוקה, אחר חוקי המקום, מנהגיו, אך חשוב מכך הוא לומד את דרכיו של הוריו. סוגיית החיקוי של אדם אחר הוריו הינה סוגיה פסיכולוגית רחבה אשר טמונה היטב בטבעו של האדם לצרכי הישרדות, אין לי צורך לגלוש בהרחבה למחוזות אלו במאמר זה למעט החשיבות בלהזכיר את הסוגיה כסוגיה ספציפית וכזו אשר תועיל לי להסבר הדברים הבאים: 

המונח "חתימה גנטית" מתחום הביולוגיה יוכל להראות בצורה הטובה ביותר איך ילדים מפנימים ומשעתקים דפוסים ומאפיינים רגשיים כחלק מהזהות של עצמם כאילו נחתמו על נפשם באופן גנטי. כלומר ילד עושה שימוש בתכונות הוריו על מנת ללמוד איך לשרוד את חייו שלו בעולם. מנגנון זה חכם ופועל לטובת הצאצא שזקוק למחנכיו מהסיבות הידועות. 

אך מה קורה בהמשך חייו כישות עצמאית ונפרדת מהוריו? לכשיגדל, האם גם אז ימשיך לעשות שימוש בתכונות הוריו ובדרכים שלמד כילד? מתי ואם בכלל הילד יהפוך עצמו לאדם בעל זהות נבדלת ונפרדת?​ האם כל מה שלמדנו מהורינו/מסביבת חיינו, עדיין ישרת אותנו כאנשים בוגרים ועצמאיים? והאם נדע למצוא את קו הגבול החמקמק בינינו לבין הורינו? מתי אנחנו משעתקים ומתי זה אנחנו החדשים, העצמאיים והאינדיבידואלים?

​

האם מנגנון החיקוי מפריע? ואם כן, כיצד?​

​כל מנגנון שלימד אותנו כילדים לשעתק ולחקות זהות של קרובינו, ואותו מנגנון ממשיך לשרת אותנו גם כמבוגרים מבלי שהבחנו בו ו/או תיקנו אותו, כמו כן מבלי שהפכנו לבעלים על זהות עצמאית ככל הניתן, יכול בהחלט לשמש גורם מפריע בדרכו של אדם להפוך לבעל זהות עצמאית ואינדיבידואלית בחייו.

​

כל תכונה או הרגל שלא מקדמים אדם עלולים לשמש גורם מפריע.

כדי לקדם ולהועיל לאינדיבידואל כלומר לעצמי שלך, לצאת החוצה - אשאל אותך מי היית אם היית ללא כל רעשי הרקע, ללא ההשפעות וכללי המקום, בלי דין וחשבון.

​

למדנו להזדהות עם מאפיינים ותכונות כשל קרובינו כשבפועל הגרעין שלנו יכול לפעול גם בניתוק או בהפרדה מהמוכר והידוע, ולעיתים זה יהיה אפילו עדיף, אם לא תמיד.

חלקנו מחקים עד עצם היום הזה וחלקנו נמנעים מאופן החיקוי לכשעצמו.

היופי במילה למידה היא שהיא ברת שינוי, למידה היא הפיכה, היא לא כביש חד סטרי כלומר אם הטבנו כל כך בללמוד נטייה מבית לכעס, לקמצנות, לביישנות ועוד, נטיב גם ללמוד אחרת ואפילו הפוך לחלוטין.

איך ומתי הדברים ניתנים לשינוי?

​כדי שלמידה תהיה מודעת ואקטיבית להבדיל הלמידה הלא מודעת שלמדנו כילדים, עלינו להגיע לזמן בשלות בו אנו מבקשים מהחיים את השיעור ואת הלימוד שיטיב עם האופי שלנו כאנשים בוגרים. בשלות מייחדת את אופי תהליכי החיים שאנו עוברים מאחר ובשלות טומנת בחובה משמעת עצמית ויכולת עצמאית להתחיל תהליך ולסיים אותו בהצלחה, כשהגרעין להצלחת התהליך הוא הרצון להפוך לבעל זהות עצמאית, שתטיב עמך ושתהיה חיובית כלפי עצמך בחייך.

מה הם צרכים? והאם את/ה עבד לצרכים שלך?

​כבר הבנו שיש לנו דפוסים והרגלים שלמדנו מבית באופן שאינו מודע. לשמחתנו ההרגלים והדפוסים שלנו ברי שינוי, כאשר גם צרכינו משתלבים ביחד עם נושא ההרגלים והדפוסים.

כשמדובר על צרכים שאינם באים לשפר או לייעל תהליכי גוף ונפש אז הצורך ישמש תוצר לוואי שמאפשר, וכחלק מהשגרה, יציאה מאיזון אופטימלי. הרבה מידי מהפעמים, על אף הידיעה שהגורם מזיק, האדם ימשיך לצרוך בו בטענה שהגורם דווקא מועיל לו.  

​​

צורכי דמה הינם צרכים חומריים וחיצוניים לגוף ולנפש, כאלה שמספקים גירוי ו/או סיפוק מידי וזמני, שתוצאותיו הרסניות לגוף ולנפש, אך מביאות את האדם לחשוב שהוא צריך את אותו הגורם על מנת לחוש ולהרגיש "בריא" או טוב. במהלך השנים האדם פיתח לעצמו צורך שמגיע מתוך הרגל חיצוני, הרבה פעמים תרבותי/חברתי ומבלי להפעיל שיקול דעת לנוכח הנתונים הגופניים והנפשיים הספציפיים של עצמו.

סיגריות, סמים, אלכוהול, תזונה לקויה ועוד, הינם חלק עיקרי של גורמים, שעם השנים הפכו לנצרכים כדרך קבע עד להתפתחות תלות בין האדם לאותם החומרים.

כשהגוף מבקש אנרגיה, שחרור ממתח, פורקן מנטלי, התרוממות רוח וכו' הוא יכול לקבל סיפוק ומרגוע ממגוון דרכים שייצרו עבורו אנרגיה עדיפה מזו של הגורמים שציינתי, אך הדבר כרוך בשינוי מסלול החיים המוכר - בעשייה תמידית, מסביב לשעון, שינוי נתיב החיים וע"י שימוש במפתחות שכבר נולדנו איתם והם נמצאים בתוכנו.

אותם הכלים הטמונים בנו בשיתוף עם פעולות אותם ננקוט באופן יומיומי, יש בהם כדי להועיל לנו לחיים מאוזנים, לתחזק ולשמור על בריאותנו. איזון הינו דבר מאוד עדין וחמקמק שכל תזוזה ממנו משפיעה באופן מידי על מוחנו, גופנו, על הרגשות שלנו ועל התחושות שלנו.

מה הם המפתחות שיש בכל אחד מאתנו, מולדים, מבלי לצאת החוצה מעצמנו לחיפוש מייגע?

על קצה המזלג - כל פעילות שתשחרר הורמונים, שתחזק את מערכת החיסון ושתביא לחידוש ולהמרצת הדם והתאים, יש בה כדי לאזן את האדם ולשמור עליו. למשל פעילות גופנית שמשחררת הורמונים מיטיבים, בשילוב פעולות מיטיבות לנפש, לרגיעה ולשלווה כגון קריאה, נשימות, מדיטציה, שחיה, ריקוד, מוזיקה ועוד. ובשילוב מאוזן עם פעולות נוספות כגון ניקוי תזונתי, ניקוי מרעלים כדוגמת אלכוהול, סמים, הרבה סוכר והרבה גלוטן ישלימו את התהליך עבורכם וישמשו מקפצה של הרגשה טובה לחיים בריאים.

לסיכום

​תהליך של בחינה עצמית הוא תהליך שיכול להיחשב סיזיפי בתחושתו מאחר והוא דורש משמעת עצמית מאוד גבוהה מהאדם והסתכלות בפינצטה על דפוסים קיימים והחלפתם באחרים. זהו מסע נכבד ומפואר ולו תפניות גדולות ורבות בהתאם לשאלות ולהתחבטויות של כל אדם. זהו תהליך של צמיחה וגדילה בהתאם למי שאת/ה. אין תהליך יחיד, ישנם תהליכים רבים ומסועפים אך כל תוצאה של תהליך כזה היא מתנה ענקית לרווחה האישית שלך.  

המאמר שלפניכם נכתב מתוך ניסיון חיים וניסיון טיפולי, הקשבה מתמשכת לנפש האדם, מפגש ישיר ועמוק עם שינויים, כאב, למידה והחלמה בחיי וכמטפלת. כתב ידי נשען על התבוננות, רפלקציה אישית, והבנה טיפולית שהתעצבה לאורך השנים.

לקריאה נוספת על הגישה הטיפולית שלי, סוגי הטיפולים ועלי, ניתן לעבור לעמוד אודות.